גדעון רייכר נלחם בשבילכם!

10 בינואר 2013

רייכר מתרגז/ חברות סלולר עתירות לקוחות בזות לקטנות

Filed under: אורנג',חברות סלולר,סלקום — תגיות: , , , — גדעון רייכר @ 10:44

דן לופו מהנדס בניין רב תעסוקה רכש מכשיר סלולרי מחברת "סלקום" רבת התנופה. בתום ימים אחדים מאז הרכישה גילה לדאבון לבו כי המכשיר במשרדו נטול יכולת קליטה.בירורים רבי מעש לא העלו תוצאה ראוייה ועל כן פקד רגלי את משרדי החברה במפרץ חיפה ורכש בעצת יודעי דבר בחברה מכשיר נוסף שאמור היה לשפר את יכולת הקליטה וזאת לאחר שיותקן בדירתו מודם אותו רכש בחדווה. בשקיקה רבה התקשר למשרדי החברה וביקש כי טכנאי יבוא לביתו ויתקין את המכשיר שנועד לשיפור הקליטה. חלף יום ,חלפו יומיים ,ואף שבועיים וישועה – אין. תשובתה הקבועה של נציגת החברה היתה :תוך 2 ימי עבודה תקבל תשובה ראוייה. לשווא ביקש לשוחח עם הממונים בחברה על מנת לברר מפיהם מדוע נגזר עליו להיות שרוי בעולם של דממה אך דרכו לצמרת נחסמה.הוא תמה : הרי אם החברה משתוקקת להשאירו לקוח נאמן שאינו עובר כחץ מקשת לחברה אחרת, חדשה, עליה לטפל בו במסירות ואהבה. כאשר גילה כי תקוותו נמוגה פנה אלינו בתלונה והתערבותנו הועילה.טלפון מהנהלת החברה אשר לווה בהתנצלות ומילות ברכה הביא לשיגור טכנאי רב יוזמה אשר הרכיב בביתו את המכשיר במהירות רבה ומאז מר לופו מרבה בהתקשרות עניפה.
ואנחנו מבקשים שוב לדעת:האם בימים אלה של תחרות עזה וחריפה לא ראוי לשמר לקוחות באהבה ובלטיפה חמה?
עוד אנחנו נחים על זרי הדפנה ודורית פרן פונה אלינו בתחינה לנוכח מגעיה נטולי התקווה עם חברת "אוראנג" ששמה יצא לתהילה מדן ועד אילת הרחוקה. היא רכשה מכשיר אייפון שתמורתו חתמה על התחייבות לתשלום קבוע שלפתע פרח ועלה . התברר לה לחרדתה כי בטעות צירפו לחשבונה חיוב על התחברות לאינטרנט שעבורו כבר שילמה. כאשר טלפנה למשרדי החברה התנצלו באזניה על הטעות והבטיחו לתקנו בחודש הבא ולהחזיר לה את התשלום שנגבה בשגגה. החוב לא רק שסולק אלא שתפח וגאה חלפו החדשים, נקפה גם שנה, וכל תחינותיה לא הביאו את התרופה הראוייה. ברוב כעסה ביטלה את הוראת הקבע ואז קיבלה הודעה מרגיזה שעליה לשלם 500 שקלים המהווים לטענת החברה את יתרת חובה. אם לא תשלם את חובה במהרה ינקטו כלפיה באמצעים משפטיים שעוררו בגופה חלחלה. היא טענה כי דווקא החברה חייבת לה והובטח לה כי ישובו אליה עם תשובה ראוייה .
המגע הבא עם "אוראנג" העלה תוצאה מרגיזה: יתרת חובה תפחה ועלתה .היא צירפה בתגובה פירוט עדכני של החשבונות במהלך שנה שגילה כי מדי חודש בחדשו גבו ממנה סכום מיותר שלא הוחזר לכיסה.כאשר הקרב נמשך ללא הפוגה פנתה אלינו וביקשה סיוע ועזרה ביבבה חנוקה. שיגרנו את תלונתה להנהלת "פרטנר" וזו הגיבה במהרה וקבעה:"אכן הלקוחה צדקה ועל כן הבענו בפניה התנצלות עמוקה וענינה הוסדר לשביעות רצונה". נחנו על זרי הדפנה של נצחוננו אולם שוב אנחנו זועקים לשווא את השאלה המציקה: מדוע לא מונהגות בחברה הותיקה נוהלים המחייבים כל עובד חברה המטפל בתלונה להיצמד אליה עד לפתרונה ולא לשגר אותה באיבחת חרב לפקיד או פקידה המתחילים מבראשית את הטיפול בתלונה הכל כך פשוטה. הרי ים של אנרגיה דמעות וכעסים מתנפצים אלי חומת האכזבות של לקוחות נפגעים.

14 באוקטובר 2012

רייכר מתרגז / זיכוי שהתמהמה בגין קנייה מהירה

Filed under: ניו פארם,רשתות פארם — תגיות: , — גדעון רייכר @ 14:36

קרן מגן רכשה ביד קלה סידרת מוצרים ברשת "ניו-פארם" הפרושה ברחבי המדינה.
למחרת הקנייה התחרטה ובהתאם למדיניות החברה שבה לחנות בלווית המוצרים וגם הצטיידה בחשבונית מס כשרה וכרטיס אשראי שגוהץ יום קודם באותה חנות ביד מיומנת ומהירה. מכאן ואילך בהתאם למדיניות מוצהרת ושיגרה אמור להתבצע ההליך הבא : החברה מזכה את הקונה ומקבלה לידה את המוצרים ואף מודה ומבקשת ממנה לחזור ולשוטט בסניפי החברה. לא כך היה.
הקופאית ניסתה לשווא לגהץ את הכרטיס ולזכות את הלקוחה .המערכת מיאנה לקלוט את גודל הבשורה.בתום חצי שעה של המתנה הגיעה אחראית המשמרת נזפה בקופאית על ההטרדה ועל חוסר מיומנותה וניסתה כדרך של שיגרה לגהץ את הכרטיס ולפלוט זיכוי כהלכה.לפתע נעלמה האחראית כלא היתה והלקוחה הנדהמת המתינה עוד כמחצית השעה וביקשה לדבר על לבו של מנהל הסניף שישחרר אותה לביתה. בדיקה מהירה העלתה כי אחראית המשמרת שיגרה פקס לחברת "ויזה" לנוכח העובדה כי המערכת הממוחשבת שלה לא הצליחה להידבר עם חברת האשראי הנודעה. בתום עוד דקות ארוכות של המתנה הוחזר כרטיס האשראי לקרן בצירוף הבטחה :בימים הקרובים תגלי בחשבונך את הזיכוי לו המתנת עת כה רבה.
חלפו שבועיים של המתנה והכרטיס טרם זוכה.קרן שבה לסניף ברמת גן ותבעה מאחראית המחלקה לקוסמטיקה בה בוצעה הקנייה כי הזיכוי יתבצע בהרף עין של שנייה.היא נענתה בשלילה.מנהל הסניף נכנס לעובי הקורה ואף הוא העלה חרס בידו והלקוחה נצטוותה להמתין עד לביצוע המשימה. היא שבה לביתה וזכתה לשיחת טלפון בה נתבקשה למסור שוב את מספר כרטיס האשראי שטרם זוכה.למחרת התקשר אליה מנהל הסניף והתנצל על התסבוכת הבלתי צפוייה.על מנת להרגיעה איחל לה שאלה יהיו הצרות הגדולות ביותר שיתרחשו במשפחתה.הוא הבטיח לפתור את התעלומה ולהסדיר את הזיכוי שטרם בוצע.
אף הוא נכשל במשימה.קרן שבה וביקשה חנינה ,המנהל הבטיח כי יחזור כהרף עין ויפתור את הבעייה המחריפה.מאומה לא אירע. חלף חודש והזיכוי טרם בוצע .קרן פנתה אלינו וביקשה עזרה . תגובת החברה לפנייתנו הבהולה היתה כי הזיכוי בסופו של תהליך בוצע וזאת בעקבות פנייה נוספת של רשת "ניו – פארם" הנודעה.אנחנו מברכים על הצלחת המשימה אבל מבקשים לדעת מדוע בעידן לויינים מרחפים ומיליארדי זיכויים בכרטיסי אשראי בכל השפות הצורות והגוונים טרם השכילה "ניו – פארם" לטפח את הקשר האלקטרוני המיידי עם חברות כרטיסי האשראי על מנת שהפעילות השוטפת והשגרתית תתנהל כהלכה .

29 באוגוסט 2012

רייכר מתרגז/רוכב האופניים שזעק לעזרה וזכה לקבל אזנייה ראוייה

Filed under: זמן אויר — תגיות: , , — גדעון רייכר @ 23:28

חנן המלט מפתח תקווה נוהג לרכב על אופניו ולשאוף מלוא ריאותיו רוח רעננה.
באחרונה התקשרה אליו אמו והוא ניהל אתה שיחה ערה בעודו רוכב להנאתו ומשייט בסבך התנועה. האם ניתקה את השיחה מתוך דאגה לבנה ולמחרת מיהרה לחנות ראוייה ושם הסבירה למוכר שעה ארוכה כי בנה זקוק לאזנייה על מנת שלא יסכן חלילה את חייו בעודו דוהר על אופניו בדרך עמוסה. בחנות "זמן אוויר" במיתחם "ביג" בבאר שבע מצאה האם את התשובה הראוייה על מנת למנוע מעתה סכנה לבנה. המוכר שמע את סיפורה ויעץ לה לקנות אזנייה יקרה שמחירה 410 שקלים לאחר הנחה.
המכשיר ניתן ביד רוטטת ואוהבת לבנה שסקר את המכשיר בעין בוחנת ופלא אנחה כבדה. אמא יקרה אמר,מדובר במכשיר "בלוטוס" נייד לרכב ואינו מתאים כלל לאופניים עליהם הוא רוכב בדרכו לעבודה. הבן המסור שרצה למנוע מאמו טרטור וטלטלה התקשר לרשת "זמן אויר" והופנה על ידה לסניף הקרוב לביתו ברחוב ההגנה בפתח תקווה. הוא הגיע לשם ברכיבה אולם נתקל בחומה בצורה. בחנות סירבו להחליף את המכשיר בטענה שהחנות בה נקנה בבאר שבע איננה שייכת לרשת הנודעה. המכשיר הוחזר לאם שטרחה ובאה שוב לחנות בבאר שבע והמנהלת התנצלה והחליפה את ה"בלוטוס" באזנייה אלחוטית , כהבטחתה ,שמחירה רק 250 שקלים ואת היתרה המירה בזיכוי המחייב אותה כמובן לקנייה חדשה.
האם הדאגנית מיהרה בחדווה לבנה ומסרה לו ביד רוטטת ובגאווה את האזנייה החדשה. חנן גילה מיד כי האם שוב הוטעתה: האזנייה כלל איננה אלחוטית כמובטח אלא מדובר באזניות סטראופוניות שאינן מתאימות כלל למשימה הפשוטה : שיחה תוך דיווש רב תנופה.
חנן ניגש בחופזה לסניף החברה בקרית מטלון אותו מצא בכתב האחריות כשייך לחברה. הוא הסביר למוכרת שאזנה היתה כרוייה כי הוא זקוק לאזנייה פשוטה שתאפשר לו להקשיב לשיחה וגם לשמוע את הרחשים בסביבה. המוכרת מיהרה להתקשר למנהלת הסניף בבאר שבע על מנת לבקש את רשותה להחלפת האזנייה שאיננה ראוייה ,וזו, בחוצפה יתירה פסקה שהמשפחה, כלומר האם ובנה כבר החליפו א ר ב ע ה מכשירים בחנותה ועל כן היא מסרבת להיענות לבקשה. חנן הסביר בשפה עממית וראוייה כי מדובר בכך שאמו הוטעתה בלשון המעטה פ ע מ י י ם ונמכרו לה מכשירים שאינם ראויים למשימה הפשוטה :האזנה תוך כדי נסיעה.דיבורו התנפץ אל אוזן שאינה קשובה והוא שב לביתו ברוח
נכאה .חנן סיפר לנו בפנייה מנוסחת כהלכה כי הצטער עד מאוד כאשר גילה כי אמו השליכה לשווא 410 שקלים ברשת יהירה שדחתה אותו בקש וגבבה.
שלפנו כמנהגנו את חרבנו מנדנה ושיגרנו את התלונה להנהלת החברה, ומנהל רשת "זמן אויר " מר רוני ברנשטיין הגיב בדרך מכובדת וראוייה. הוא התנצל על אי ההבנה ואף קבע ללא כל סייג ותירוצי סרק כי "נציגי המכירות בבאר שבע ובפתח תקווה פעלו שלא על פי נהלי החברה ולא על פי הסטנדרטים המקובלים לשירות לקוחות החברה".
עוד גילה המנכ'ל כי נציגיו שוחחו עם מר המלט שקיבל הנחייה לבוא לכל אחד מסניפי החברה ולזכות בשעה טובה באזנייה הראוייה והפרש התשלום יוחזר לו במזומן וללא כל התנייה.
המנהל שבה את לבנו בתגובה ראוייה ואף הבטיח כי נהלי השירות והטיפול בלקוחות חודדו שוב ברשת הגדולה. ואנחנו טופחים על שכמו ומייעצים לנציגי המכירה לגלות בעתיד רוח שירות יותר נדיבה.ואם תראו את חנן המלט רוכב על אופניו ומנהל עם אמו שיחה ערה מסרו לו את שלומנו ובקשתנו כי ינהג בזהירות רבה גם כאשר הוא מנהל שיחה רבת תעוזה.

6 ביולי 2012

רייכר מתרגז / חברת "הוט" תובעת מנפטר לשלם לה עבור צפייה גם בעולם הבא.

Filed under: הוט HOT,כבלים — תגיות: , , , , — גדעון רייכר @ 17:55

חביבה היא אלמנתו של חרות צמח ,גבור מלחמה ,שעבד בשירות המדינה וענד דרגת אל'מ עד לפרישתו מהצבא.הוא אבי הלוחמה האלקטרונית בחיל הים וזכה פעמיים בפרס בטחון ישראל. בשנות חייו האחרונות נאלץ למרבה הצער והדאבה לשהות במחלקה סיעודית במוסד שיקומי שטיפל בו ביד אוהבת ורכה. אחת עשרה שנים שהה במוסד ואשתו ובני משפחתו ביקשו לשמחו והתקינו בחדרו טלוויזיה וממיר רב ערוצים שאיפשרו לו לצפות בשפע של שידורים.

ערוץ 95 היה אהוב עליו במיוחד ושם האזין וצפה במוסיקה נעלה ממנה נהנה עד שנפטר ונגאל מיסוריו שהציקו לו ללא רגיעה.

לאחר שהובא למנוחת עולמים הודיעה הנהלת המוסד בו שהה וכן משפחתו כי מכשיר הטלוויזיה שלו שבת מפעולה ועל כן בוטלה הוראת הקבע ו"הוט" נתבקשה למחוק את חשבונו ולבטל מעתה ואילך את חיובו.

הנפטר אמנם הובא לקבורות אולם חשבונו שב ושגשג ופרח ואף הניב חיובים ללא הפוגה וזאת ללא ידיעת המשפחה שלא קיבלה אף אות אזהרה. אלמנתו שהודיעה על ביטול המנוי לאחר הפטירה נדהמה לגלות בתום כמעט שנה כי חברת "הוט" תובעת באמצעות פרקליטה אלפי שקלים עבור מכשיר הטלוויזיה בחדרו של המת שלא ידע כי גם במותו הוא ממשיך לצפות בשידורי הלווין אי שם במרומי הענן.

האלמנה פנתה בבהילות לחברה וביקשה לבטל את החיוב התמוה ואת הקנסות שצברה .הפקידה שהאזינה לה בתשומת לב יתירה פסקה כי אין בסמכותה לבטל את החיוב של בעלה שאמנם רשום בחברה כמי שנפטר ושוב איננו צופה בערוצים רבי השקיקה.

מרגע זה ואילך לא פסק גל מכתבי האזהרה החתומים ע'י עורכי הדין של החברה שאף הוסיפו במילות אזהרה אדומות כדם כי זו ההודעה האחרונה בטרם יפשטו הגובים והמעקלים על ביתה.

חביבה צמח האלמנה מדווחת לנו כי שיגרה אליהם אפילו פעמיים את הודעת הפטירה אך אנשי חברת "הוט" לא ויתרו כמלוא הנימה.

חביבה פנתה אלינו בבקשת עזרה לאחר שנואשה לדבריה מכל תקווה לשכנע את אנשי "הוט" כי יניחו לה ביגונה ולא יתבעו תשלומים עבור צפייה שפסקה לאחר מות בעלה.

נחלצנו לעזרתה פנינו לחברה וביקשנו הבהרה לשאלה: מדוע לא מניחים לאדם לאחר מותו וממטירים על משפחתו שפע של אזהרות ואיומים לאחר שבוטל המנוי לכבלים כדת וכדין?

פנייתנו נשאה פרי הילולים החוב בוטל החברה התנצלה ואביבה בישרה לנו כי הוסר האיום שהציק לה ללא הפוגה.

9 ביוני 2012

רייכר מתרגז / ליקויי ראייה בביה'ח הדסה

Filed under: ביה"ח הדסה,בריאות — תגיות: , — גדעון רייכר @ 11:26

אתי מבורך בת העיר רמלה נטלה את בתה הקטנה ומיהרה להביא מזור לעינה. היא התייצבה בפני הפקידה במכון מיכאלסון שהוא שלוחה של ביה'ח הדסה בבירה וזכתה לטיפול שהיטיב עם תינוקה.
כאשר ביקשה מהפקידה לברר כיצד תקבל את כספה בחזרה שהרי היא מבוטחת בקופת חולים ידועה השיבה העלמה כי לא תהיה כל בעייה לאחר שתשגר טופס התחייבות שישוגר לביה'ח הדסה .
אתי מילאה בקפידה אחר ההוראות והמתינה להשבת כספה ישירות לחשבונה כפי שהבטיחה הפקידה.
מאומה לא אירע. טרחה אתי וטלפנה ל"הדסה" ושם השיב לה שלמה, פקיד קצר רוח חסר תקנה שדיבר אליה ברוגזה וגילה לה את הסוד הנורא: ביה'ח לא ישגר את הכסף לחשבונה אלא יהיה עליה להתייצב ב"הדסה" בעיר הבירה , להתאזר בסבלנות להמתין בתור אפשר גם שעה ארוכה ולקבל את כספה במזומן וזאת בתום מסע תלאות ורב טירחה.
אתי מתגוררת בעיר רמלה ונסתר מבינתה מדוע עליה לבלות כמחצית היום בנסיעה ואף לגייס שמרטף לתינוקה וכל זאת על מנת שביה'ח "הדסה" ששמו יצא לתהילה ברחבי תבל כלה ישיב לחשבונה 227 שקלים ללא תוספת של אגורה.
הפקיד שלמה , בצעקה חנוקה , בישר לה בדרך מחוספסת ונטולת חיבה כי אם תגובתו איננה לרוחה היא מוזמנת לפנות למחלקת תלונות הציבור של המרכז הרפואי הנודע.
אתי לא אמרה נואש ולא ויתרה ושבה וטלפנה וביקשה את הממונה על אותו שלמה ושוחחה עם אדמונד שגילה כלפיה רוך והבנה אך טען שאין בידו להושיעה.מדובר בפרוצדורה ואין בילתה.יהיה עליה להטריח עצמה עד לעיר הבירה. אתי חזרה ופנתה לנציב תלונות הציבור של "הדסה" בזעקה חנוקה אך לא זכתה למענה ותגובה.
כאשר אמרה נואש פנתה למדורנו לבקשת עזרה . היא תמהה מדוע המרכז הרפואי בבירה הנתמך ע'י נשים טובות לב מאמריקה איננו מגלה הבנה ומטרטר אישה כמותה על מנת שתזכה לקבל את כספה. הרי העברת כספים נהוגה כבר מהמאה שעברה בתבל הנאורה.
שיגרנו את תלונתה למחלקת הדוברות של ביה'ח "הדסה" והתגובה היתה מהירה וחדה. שלמה התנצל באזני אתי והביע חרטה והכסף הועבר לחשבונה והיא שיגרה אלינו מילות תודה וברכה.
נשוב ונשאל ללא הפוגה: מדוע להקשות לב ולמרר חייהם של נזקקים לעזרה כאשר בקלות יתירה ניתן בעולם ממוחשב ורב בינה לשגר סכום כסף פעוט לחשבון הבנק של האזרחית שנזקקה לטיפול ועזרה?

15 באפריל 2012

רייכר מתרגז – מתנה שנס ליחה טרם זמנה

Filed under: טיפוח ויופי,ללין — תגיות: , — גדעון רייכר @ 17:04

שושי נפרדה בעצב ממקום עבודתה בחיפה, עקרה לאילת הרחוקה וחבריה ערכו לכבודה מסיבת הפתעה. על מנת לשמחה העניקו לה תשורה צנועה: כרטיס מתנה בשווי של 150 שקלים אתו תוכל לרכוש מוצרי קוסמטיקה של חברת "ללין". בחדווה נטלה את מתנתה והגיעה לחנות החברה בטיילת שבעיר אילת ההומייה.

למרבה אכזבתה המוצר לו ציפתה לא היה בנמצא והיא נתבקשה לנסות את מזלה בפעם שנייה. גם זו לא צלחה ונסיונותיה עלו בתוהו עד אשר גילתה בתום שבועות אחדים של המתנה דרוכה כי המוצר אותו ביקשה נחת בשעה טובה בחנות הריחנית והבשומה.

כאשר הציגה בגאווה את הכרטיס אותו הנפיקה הרשת עצמה נתקלה במשיכת כתף וסירוב בטענה: פג תוקפו ונס ליחו ועליה לשלוף את ארנקה ולשלם תמורה מלאה.

שושי נדהמה. הייתכן כי הרשת המנפיקה כרטיסי מתנה מכריזה עליהם כמבוטלים ללא כל אזהרה ? ומה עוד שהמוצר אותו ביקשה לא היה בחנות וזאת כמובן שלא באשמתה.

מכאן ואילך החלה מסכת יסורים תמוהה. המוכרת ביקשה לדבר עם המנהלת כדי לבטל את רוע הגזירה אולם זו לא השיבה לפנייתה. שושי טלפנה להנהלת הרשת אולם ללא הצלחה ודרכה נחסמה לאחר שלא ניתן היה להשאיר הודעה על מנת לזכות בתשובה.

ההתנהלות המוזרה נמשכה עת רבה עד אשר הצליחה הלקוחה הפגועה לדבר עם המנהלת שחזרה על הטענה המוזרה: הכרטיס מבוטל ואינו שווה אגורה שחוקה.שושי תמהה:הרי מדובר בכרטיס שנטען בכסף מזומן ומדוע לפתע מתכחשת החברה להבטחתה? המו'מ הסתיים בהבטחה: גשי לחנות באילת מלאי טופס כהלכה והוא יקנה לך את הזכות להארכה.

המסכת המוזרה צברה תאוצה, והרי תקציר המערכה החדשה:שושי ניגשה לחנות שדחתה את כרטיסה פרטה באזני הקופאית את הפרשה הסבוכה וזו לא הצליחה להבין איזה טופס ראוי למלא על מנת להנשים מחדש את הכרטיס ששבק. הלקוחה הנרגזת ביקשה כי הקופאית תשוחח עם המנהלת שהבטיחה לחתום את הפרשה אולם זו כמנהגה לא השיבה לאף קריאה ושושי שוב יצאה מהחנות בידיים ריקות ובאכזבה גדולה.

בצר לה פנתה אלינו בבקשת עזרה ותמהה: מדוע כרטיס מתנה שנקנה בתמורה מלאה יאבד את תוקפו בעת כה קצרה? ומדוע המנהלת איננה מגיבה לאף קריאה? ומדוע כאשר כבר היא מציעה עזרה זו לא מתממשת בטענה מוזרה. שושי ביקשה מאתנו כי נסייע לה לאחר שלדבריה "אני עייפה מהטיולים לחנות ומהיחס החוצפני והמתנשא של הנהלת ללין ועובדי החנות באילת ".

תגובתה של אורית לוסטיג מנהלת קשרי הלקוחות של החברה היתה מהירה: שושי זכתה בכרטיס חדש שנשלח לביתה וגם הוסיפה ואמרה כי "הנהלים בסניף אילת חודדו מחדש והנושא יטופל מול מנהלת האיזור כדי לוודא שמקרה כזה לא יישנה בעתיד ".

ואנחנו מציעים למנהלת שננזפה לעבור סדנה מהירה בתקשורת לקוחות ואף להתקין במשרדה מערכת טלפונים משוכללת המגיבה לכל קריאה ואף ניתן להשאיר בה הודעה. ועוד הבעת תמיהה: מדוע כאשר מבקשים לרצות לקוחות המשלמים במיטב כספם ורוכשים כרטיסי מתנה מבטלים את תוקפם כאילו מדובר בעונות מתחלפות של השנה? הרי מדובר בתמורה כספית ששולמה ועל כן ראוי שתוקפו של כרטיס המתנה יישאר לעד עד שיצהיב או שתתקבל עבורו התמורה הראוייה.

5 באפריל 2012

קנס שזכה לתחיית המתים

Filed under: דוחו"ת וקנסות,עיריית תל אביב — תגיות: , , — גדעון רייכר @ 22:17

הילי, צברית חביבה  שעקרה ממולדתה כבר למעלה מעשור עד לסן דייגו הרחוקה  ביקרה לאחרונה  בישראל במנהגה מדי שנה ופקדה את משפחתה  הענפה.  בשובה לנתב'ג על מנת להמריא למחוז חפצה עוכבה ע'י שוטרי משטרת הגבולות שאסרו עליה את הטיסה ותבעו 3000 שקלים במזומן על מנת לפרוע את חובה עבור חנייה אסורה באחד מרחובות תל אביב העמוסה. הילי כמעט איבדה את הכרתה מחמת התדהמה כאשר גילתה כי  מדובר בחוב של 70 שקלים לעירייה  ואשר נולד לפני 22 שנה. לאחר ששלפה את ארנקה ובטרם שבה לטיסה  נתבשרה כי טרם שילמה את מלוא החוב ובשובה בפעם  הבאה לביקור  במולדתה יהיה עליה להשלים את המיכסה.

כיצד זכה חוב עתיק יומין לעדנה והתחדשות מפתיעים? מסתבר כי עיריית  תל אביב מסרה את הטיפול בפרשה המסעירה של עבריינית החנייה בידיו של משרד עורכי דין המתמחה בגביית חובות אבודים. התמיהה היא גדולה. אמנם העיריה פועלת כהלכה כאשר היא מונעת חנייה אסורה ופרועה ולאחרונה אף חשפה התקשורת את העובדה המעציבה כי קציני משטרה ושרים עתירי שררה חונים בחניית נכים ללא שמץ של בושה . אכן נחוצה יד חזקה ושרירית על מנת לעקור את הנגע שמונע נסיעה חלקה בעיר העברית הראשונה אבל העובדה שאחרי 22 שנה עדיין אין מניחים  לאזרח מחוב שטרם ניפרע – מדאיגה. מדוע לא הפעילו הרשויות במהלך חדשים ואף שנים אכיפה יעילה על מנת לבצע גבייה סמוך לביצוע עבירת החנייה ?  רדיפה אחרי חצי שנות דור מלמדת על אוזלת יד וגם על התעמרות מוזרה שאין לה אח ורע בשום מדינה מתוקנת המכבדת את אזרחיה על אף שחטאו בחנייה אסורה , או שלא שולמה במועדה.

עיון בסדר הדין הפלילי הנוהג במדינה מגלה כי אין להעמיד אדם לדין בשל פשע שדינו  מיתה או מאסר עולם אם עברו עשרים שנה מאז ביצוע העבירה. רק החוק בעשיית הדין בנאצים ועוזריהם  גובר על חוק ההתיישנות הזה. בכל פשע אחר ניתן להעמיד אדם לדין עד חמש שנים מאז ביצוע העבירה וחטא רק שנה אחת מהיום שבוצע ואילו  חנייה שלא שולמה איננה מתיישנת  במדינתנו לעולם.

 הדעת אינה סובלת את העובדה שהשלטונות שנרדמו בשמירה רודפים אחר אזרח  וגוררים אותו ממטוס בעזרת אנשי משטרה חמושים על אי תשלום חוב  של 70 שקלים שמלאו לו 22 אביבים.

עירית תל אביב הגיבה לטענה וקבעה כי היא מגובה בתקנה המאפשרת לה  לבצע את המעשה הנורא.  אנחנו , אזרחים תמימים, בכל זאת סבורים כי התרשלות בגביית אגרה או קנס איננה מקנה לרשות סמכות לשלוף את נשק יום הדין מתוך ארכיונה.  עליה לייעל  את מערכת האכיפה במועדה  כך שתימנע מאתנו אותה בושה הכרוכה ברדיפה נטולת כל הגיון  ומחשבה. המחוקק אף הוא צריך לתת את דעתו על מניעת הפעלה כוחנית ומוגזמת של ממלכת הקנסות והחנייה ברשויות המקומיות ולעקר באמצעות חוק את האפשרות לרדוף  בעל רכב עד קץ כל הדורות.

1 בפברואר 2012

על הקנאים

Filed under: כללי — גדעון רייכר @ 22:12

מי שעוקב אחר מסלולם של אנשים שוחרי טוב המבקשים להציג את מועמדותם לכנסת ולהצטרף לחיים הפוליטיים בישראל יודע שרק מי שרדוף מחשבות אובדניות והכין ליד מיטתו חופן גלולות לעת מצוא ראוי להתפלש במדמנה המקומית של פעילות ציבורית.

ההיטפלות ליאיר לפיד אשר ביקש להקדיש את זמנו לעבודת מחקר אקדמית ולזכות רחמנא ליצלן בתואר דוקטור מעוררת בחילה ואף חרדה.היא מרפה את ידיהם של כל אלה המבקשים לרתום עצמם לפעילות פוליטית. מיהו השפוי אשר ירצה ,בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון לרוץ לכנסת? ברגע שאדם מציג עצמו כמועמד מטיחים בו רפש ורוגמים אותו בבליסטראות.לפיד איננו היחיד. זהו המסלול המקובל בארץ קנאן.(לא מדובר בכנען הקדמונית) .מועמד ראוי בעיני שוחרי הרע בקרבנו שמספרם  רב הוא מי שגודל ע'י קופים בגו'נגל לאחר שננטש בילדותו. אין לו עבר, לא עסק בשום פעילות לא ציבורית ולא פרטית  לא צבט את שכנתו לספסל הלימודים  לא הותיר מאחוריו  שום רישום להוציא  עלים אותם לעס בימים בהם שוטט על גבעות קרחות .

מדוע מסתערים אצלנו על כל מי שמציע עצמו לתפקיד ציבורי במקום לקשור לו כתרים ולעודדו ? מדוע רוגמים את לפיד ושכמותו? מדוע עליו להיענש על כך שהוא מוכן לזנוח  הכנסות דשנות, מעמד תקשורתי וציבורי רם ונישא, חיים קלים ונוחים ולפעול למען רעיון , חזון, ומשאת נפש? הרי תהילה וממון מצויים לו בשפע.

כותב שורות אלה יכול לגייס עדות משלו. כאשר הייתי לפני כשלש שנים מועמד לכנסת מטעם מפלגת הגימלאים הסתער עלי זרזיר עט ,אריה אבנרי ,וסיפר לקוראיו המעטים בבלוג הדל שלו כי גדעון רייכר זנח את אמו האלמנה בחיפה על אף  היותו אדם אמיד.  השקר הגס הזה נמחק ע'י אבנרי לאחר שהוזהר כי ייתבע על הוצאת דיבה.   אם  נמחק משמע הכותב אבנרי ידע כי מדובר בהאשמת שווא. אמי המנוחה לא התאלמנה בחיפה אלא גרה באושר בקרית אליעזר בשיכון צנוע  עם אבי פועל בניין קשה יום . הורי עברו לבית אבות בירושלים בכספי שלי וסעדתי אותם באהבה וחום עד יום מותם. מדוע נרגמתי ברפש  ? לאבנרים ודומיהו פתרונים.

כאשר בעתון מקומי פורסם לפני שנים אחדות כי אני  מועמד ראוי לראשות העיר , וזאת שלא ברצוני ושלא בידיעתי,פורסמה בעתון המקומי כחץ מקשת כתבה הטוענת כלפי כי מכוניתי חונה במקום אסור.זאת כאשר כל השכונה והרחוב השקט בו אני מתגורר פנויים מאופק עד אופק ואין בשכונתנו כל בעיות חנייה. וכך הלאה.

 רוצים למנוע  מלפיד תואר אקדמי שאושר כבר ע'י ועדה רמת דרג ושופעת תארים. רוצים שיחשוף את מקורותיו הכספיים כאילו עשק או חלילה נטל אותם במחשכים .כל אלה הם פרי רוחם הרעה של מועמדים אפורים כשק  החוששים לכסאם הנע בכל רוח בלתי מצוייה.

כיצד נשביח את החיים הציבוריים בישראל אם כל מועמד המעיז לטבול את רגליו במים הצוננים של הפוליטיקה המקומית הופך ללעג ומשיסה מטרה לחיצי ביקורת ספוגי רעל?

אנו משגרים מכאן תפילה זכה ליושב במרומים: אנא, גאל את עם הבחירה היושב בציון מפגיעתם הרעה של קנאים חשוכים היושבים במחילותיהם וחושפים את ניביהם החדים כאשר  אנשים ראויים מבקשים לפעול בזירה הציבורית.

16 בינואר 2012

רייכר מתרגז: והפעם ציון לשבח!

Filed under: חברת מפעיל,חשמל ואלקטרוניקה,טושיבה — תגיות: , , — גדעון רייכר @ 23:56

ועל מנת להוכיח כי אפשר גם לנקוט בדרך אחרת יותר ראוייה הרינו מציגים את מכתבו אלינו של רועי מרד החושף תמונת שירות נאות מרהיבה.

רועי רכש לפני כשנה מחשב של חברת  "טושיבה" הנודעה מחברת  "מפעיל" שהיא היבואנית הישראלית  ההגונה. הראייה: בתום שנה לאחר רכישת המחשב חלה בו תקלה המפורטת באחד מסעיפי האחריות שניתן ללקוח בעת הרכישה. והחברה ללא כל היסוס ולא כל אנחות חרטה  זיכתה אותו בהמחאה שכיסתה את מחירו המלא של המחשב שנרכש כזכור לפני כשנה. רועי כותב לנו בחדווה: הרי ההוכחה כי אפשר גם אחרת. ללא כל אנחה קומבינה או תירוצי סרק עמדה החברה בגאווה בחובתה ומילאה בקפידה אחר הבטחתה. אנחנו מסירים את כובענו ומרכינים את ראשנו בפני חברת  "טושיבה" ובעיקר בפני חברת "מפעיל" שהיא הסוכנת המייבאת את תוצרתה. שאו ברכה.

רייכר מתרגז: חולצה שלא כובסה הכתימה את הקונה הבוכייה.

Filed under: גלי,לבוש והנעלה — תגיות: — גדעון רייכר @ 23:50

יפה כהן מגדלת באהבה את בנה אייל שבאחרונה הגיע לגיל הבר- מצווה. אחזה האם בידו והשניים נכנסו לחנות רשת "ג ל י " אשר בחולון. בששון ובחדווה רכשה האם חולצה ומכנס לבנה. לאחר ששבו לביתם ובחנו מחדש את הרכישה החליט הבן כי אינו רוצה עוד בחולצה.עוד בטרם חלפה יממה מאז הרכישה אצו רצו השניים לחנות וביקשו להחליפה.

המוכרת נעתרה לבקשה ההולמת את מדיניות החברה אולם בעוד האם ובנה משוטטים בין המדפים על מנת לבדוק את הרכישה החדשה הבחינו בעובדה כי העלמה כאחוזת תזזית רחרחה וקירבה את החולצה לאפה וקבעה את פסק דינה: החולצה כובסה וריחה נודף עדיין ועל כן אין להחזירה.

האם ובנה חזרו והבטיחו בנקיטת חפץ ושבועה כי לא החולצה טרם נלבשה ועל כן חלילה לא כובסה והיא מוחזרת בתולית וצחה. ליטל מנהלת החנות לא שוכנעה. כאחוזת תזזית העבירה בין חברותיה את החולצה והללו רחרחו בחדווה וקבעו במקהלה: היא כן כובסה ועל כן נלבשה והיא משומשת ואינה כשרה להחזרה.

 בקשת ההחלפה נדחתה ויפה ההמומה מחמת העלבון פרצה בבכייה אחזה בידו של בנה ושבה לביתה.

לאחר שנרגעה פנתה לשרות הלקוחות של "ג ל י" וביקשה את עזרתם תחת הכותרת: מדוע סורבה חולצה בתולית שלא כובסה?

עובדי השרות בחנו בקפידה את הבקשה וקבעו שהלקוחה תזכה לעשרים וחמשה אחוזי הנחה בקנייה הבאה וזאת לאחר שתחזיר את החולצה. כלומר טרם אומתה הטענה כי החולצה לא נלבשה ולא כובסה.

יפה כהן לא נרגעה ופנתה אלינו בבקשת עזרה. רשת "ג ל י" הנודעה נענתה לבקשתנו במהירות רבה. מחלקת קשרי לקוחות בישרה לנו בחדווה רבה כי הוחלט להעניק ליפה שובר זיכוי חד פעמי בסך 150 שקלים הלא הוא מחירה של החולצה שנדחתה בטענה כי נלבשה וכובסה. הודעת הרשת נחתמה באיחולים : קנייה מהנה.

אנחנו מברכים על התגובה הראוייה ומוסיפים כמנהגנו את ההערה השחוקה: מדוע לחולל מהומה, לבייש לקוחה נאמנה, לדחות את בקשתה לא להאמין לדיברתה והכל בגלל חולצה עממית שטרם נלבשה?

« Newer PostsOlder Posts »

Powered by WordPress