אברהם שרון מקיבוץ רשפים פונה אלינו בנהמת לבו ומדווח לנו על שערורייה שסופה הקלה.

הוא גילה בדאגה כי מכוניתו לקתה בכתמי צבע מכוערים ,כמעט סמויים. פחח פתח תקוואי אליו פנה בקריאת עזרה סקר את מכוניתו בעין בוחנת וקרה ופסק הלכה: תמורת 500 שקלים אני מוכן להעלים את הכתמים והוסיף באנחה : פחח אחר אליו תפנה ידרוש ממך לפחות 1300 שקלים ואני מקווה שלא תעשה את השגיאה שתקיז את כספך.

אברהם חבר קיבוץ מסור המקפיד על כל אגורה נסע לעפולה העיר הגדולה ושם ביקש הצעה נוספת בטרם ישלוף את ארנקו. הרצל פחח וצבעי מוסמך אליו פנה קריאת עזרה העיף מבט חטוף במכונית וללא אומר ודברים טבל פיסת בד בחומר לח וכהרף עין מחה את הכתמים. כאשר גילה כי טרם נס ליחו של הכתם שלא נמחה כליל ועל אף העובדה שהיתה זו שעת סגירה של המוסך בתום יום עבודה ביקש מאחר מעובדיו לשפשף ולצבוע כהלכה את הכתם הבוהק וכך היה.

בתום מריחה וצביעה הסתיימה המלאכה. כאשר שלף אברהם את ארנקו וביקש לשלם תמורת העבודה טפח הרצל בחיוך על שכמו ופסק בחדווה: סע לשלום חביבי .אין צורך לשלם אגורה. מדובר במלאכה קלה ואני מאחל לך נסיעה טובה.

אברהם מדווח לנו בהתרגשות רבה כי חש שמדובר בליקוי בשמיעה וכאשר קלט את גודל הבשורה הסמיק מחמת התרגשות וחדווה והוא פונה אלינו בתהייה: היכן עוד נותרו בעלי מקצוע הגונים שאינם מקיזים את כספם של לקוחות תמימים?

כאשר גילה אברהם את אוזנו של הרצל ההגון כי במוסך אחר דרשו תמורת המלאכה שבוצעה זה עתה 500 שקלים פרץ הרצל בשאגת צחוק גדולה והרים גבה.

אברהם מבקש להודות להרצל על גילויים של הגינות נעלה ואנחנו ממלאים אחר בקשתו בחדווה ומצפים כי כמותו יתגלו בנופנו עוד רבים וגם טובים שאינם גרגרנים ותחמנים.