ביקשתי לראשונה בחיי הבוגרים להתייצב בפני ציבור בוחרים ולבקש כי יצביעו עבורי. ביקשתי לממש את חלומי לו אני מטיף שנות דור. למגר את הביורוקרטיה הממאירה, לסייע למוכים החלשים והניגפים בפני חומות הפלדה של העריצות הפקידותית.

הייתי סמוך ובטוח כי המוני בית ישראל שעד כה שיגרו אלי את תלונותיהם ומחאותיהם יתנו בי את אימונם. אכן זכיתי למילות עידוד ואהבה. בכל שוק רחוב קרן זוית או מעון מבוגרים אליו פניתי נעניתי בחום ואהבה הייתי סמוך ובטוח כי מילות העידוד שהרעיפו עלי האזרחים יתורגמו לשפת בוחרים.

טעיתי. הזעם והמרירות כלפי אנשי המפלגה בה בחרתי ריפו את ידי הבוחרים. אם סירבו להעניק הזדמנות שנייה לאדם שלא היה רבב של כשלון על בגדו הצחור אינני כועס. אינני מאוכזב. אני מבין לרוחם. אנשים שתוחלתם נכזבה אינם סולחים. כבן הארץ הזו אני מכיר גם את קוצר הרוח האופייני לבני העם שהתקבצו בציון לאחר אלפיים שנות גלות. אם יש צדק יופע נא מיד ואם אחרי הישמדי יופיע הצדק ימוגר כסאו לעד. כך אמר ביאליק משוררנו הלאומי וכך נוהג העם עד עצם הימים הללו.

הבוחר מתרוצץ בין מפלגת אחת לרעותה משליך את יהבו על כתובת אחת מתאכזב גם בתום חצי קדנציה ומיד מתמכר לאהבה אחרת שאף ממנה הוא מתאכזב.רק קומץ שומר אימונים לרעיון השקפה או דרך . שאר בני ציון מתרוצצים כאחוזי תזזית ומבקשים מישהו שיוכלו להישען עליו בביטחה ובעצימת עיניים. מדובר במיקסם שווא. בחזיון תעתועים. אמון נרכש בהתמדה ולאורך זמן. כשלונות תמיד צפויים ונצחונות מושגים במאמץ ובתדירות נמוכה יותר.

מי שמבקש תמורה מיידית יתאכזב תמיד. אני את הלקח האישי שלי הפקתי. אמשיך בדרכי העתונאית ללא ליאות ואשמש פה לכל דך ונדכא כל מי שהרשות רמסה אותו וכל מי שהביורוקרטיה מעכה אותו. אני לשירותכם תמיד. שלכם באהבה: גדעון רייכר