גדעון רייכר נלחם בשבילכם!

4 באפריל 2014

רייכר מתרגז/ גם אנחנו מפחדים מהשלום.

Filed under: כללי — גדעון רייכר @ 20:54

רייכר מתרגז/הם וגם אנחנו מפחדים משלום.

וידוי אישי: בחצי הלילה התעוררתי משנתי שטוף זיעה. בחלומי הבנתי לפתע את העובדה המרה : אין סיכוי לשלום בעתיד הקרוב בינינו לבין שכנינו הפלשתינאים.
אינני מדינאי אם כי ראיינתי במרוצת השנים את בן גוריון גולדה, דיין, רבין, בגין, ושהיתי במחיצתם שעות רבות בעבודתי ככתב הפרלמנטרי של " ידיעות אחרונות." גם אינני שמולאני או ימני. אינני דתי ולא רודף חרדים. למדתי בכיתות א' וב' בתלמוד תורה לבנים " שילה " בירושלים ואפילו זכיתי לציון מצטיין בתורה, ואת שנותי הבוגרות עברתי בקיבוץ " יחיעם " של השומר הצעיר שם לא הקפידו על דיני הכשרות. על כן, כל מה שאומר כאן בא מנהמת לבי ולא מהשקפה פוליטית.
אין לשכנינו הפלשתינאים שום עניין בשלום וזאת מאז שחר לידתה של מדינתנו.
הראייה :כל אימת שהשיחות בינינו לבינם מתקרבות להסכם של ממש הם נסוגים בבהלה. הסיבה פשוטה להפליא. הם מפחדים…. כאימרתו המפורסמת של ראש ממשלתנו.
שלום אתנו פירושו שמנהיגיהם לא יתרוצצו עוד בבירות העולם , מתענגים ללא כל נטילת אחריות ומושיטים ידם לתרומות כמסכנים ונרדפים. זה מעמד שיש בו יוקרה ויתרון ואין בו שום נטל של שלטון.
ברגע שתהיה להם מדינה וגבולות והם יצטרכו ליטול אחריות על תברואה ,שיכון, ושאר מרעין בישין של שלטון הרי שכל התענוגות ימוגו כלא היו. הזרמת התרומות תיעלם ביעף ושוב לא יתכסו באיצטלת המסכנות שיש בה יתרונות לא מועטים.
הם דומים בעיני למובטל המקבל אלפי שקלים לחודש כנתמך וכאשר מציעים לו עבודה נחשקת ששכרה נמוך מזה שהוא מקבל כמובטל הוא מתרחק מההצעה כמפני אש ודוחה אותה בק'ן טעמים ותירוצים.
גם העזתים לטעמי לא מעונינים בשלום שיכריח אותם לטפל בעניניהם כראוי. נסוגונו, עקרנו ישובים, סילקנו מתישבים מבתיהם החזרנו לעזתים את חוף הים, והם? משגרים אלינו טילים שהרי כמוכים ונרדפים הם מאושרים להפליא.
נסוגונו מלבנון בחטף והתוצאה:חטיפת חיילים והטרדות והצקות מדוע? שלטון רופף וחיזבאללונים שזקוקים לתירוצים הם קרקע פורייה למשטמה. אנחנו התירוץ – אויב משותף מאחר את כל חלקי העם בלבנון המפולגת.
הראייה: מצרים כרתה אתנו ברית שלום. מדינה גדולה שיש בה סדרי שלטון ,עומדת בו בגבורה אפילו לנוכח שתי המלחמות שניהלנו בלבנון ובמבצע רחב היקף בעזה.
ירדן אף היא אמנם נתקפת בסערת רגשות שלילית כלפינו מעת לעת אבל עדיין אוחזת בשלום ומתמידה בו.
על כן ברור להפליא מדוע אין סיכוי ששכנינו המפולגים המתכתשים בינם לבין עצמם לא ירצו אתנו בשלום אמת של ממש. אנחנו התירוץ לכל המחלות והפגעים.
ואנחנו? גם אנחנו חוששים מפני השלום שיושג בהסכם רב ויתורים. אנחנו צפויים אז למריבות פנימיות ומלחמות אחים שיתבעו מאתנו קרבנות רבים לא רק נפשיים וכלכליים. הוצאות הענק הכרוכות בפינוי מתיישבים יפילו ממשלות . מלבד מלחמות פנימיות מתישות אנחנו צריכים במקרה של חתימת הסכם שלום להסתכן בכך שכל רפה שכל פלשתינאי יוכל לשגר טיל בודד לנתב'ג ממרחק של קילומטר בקו אווירי או אפילו להניח מטען והתוצאה: שדה התעופה שלנו, העורק הראשי של ישראל דרכו עוברים מיליוני נוסעים ותיירים מדי שנה ישותק לתקופה קצרה או ארוכה והמחיר כבד ללא נשוא.
על כן ,אנא, השלום הנכסף כלך לך. לך מאתנו ! שוב אלינו בעוד שנות דור. בינתיים, נעשה כמנהג הגששים ונתנהג כאילו…כלומר, נשמיע נהמות של רצון אבל נדאג לכך ששום הסכם של ממש לא ייחתם. הפלשתינאים מצידם ידאגו כמנהגם שנות דור לפוצץ את השיחות ברגע של התקרבות להסכמה.
זו המציאות העגומה.כל השאר הן הזיות חולפות.

17 ביולי 2013

רייכר מתרגז / ילד נשכח במכונית

Filed under: כללי — תגיות: , — גדעון רייכר @ 18:11

אב אומלל קיבל שיחת טלפון דחופה כאשר יצא ממכוניתו .הוא היה עסוק בשיחה עד כי שכח במכונית תינוק שנמצא לאחר שעות ארוכות כשהוא חסר רוח חיים. האב והאם האומללים הביאו לקבורה את ילדם האהוב וצערם הגדול מבקיע ללא ספק את שערי השמיים. מהו עונשו של מי ששוכח את פרי בטנו ואהובו במכונית? עונשו ללא ספק הוא צער ויגון אין קץ המלווים אותו כל ימי חייו, אולם בארצנו קמה זעקה גדולה שהדהדה בכל קצוי התקשורת הכתובה והמשודרת: יש להעניש את האב החוטא.

גל של מאמרים ותגובות הוליד את התוצאה הבאה: 65 אחוזים מהמשתתפים בסקר שערך העתון "ידיעות אחרונות" קובעים ללא ניד עפעף: יש להעמיד לדין כל הורה שישכח את ילדו ברכב ויביא אולי חלילה למותו. כלומר, מותם של יקיריהם איננו עונש הולם על רשלנותם .עליהם לדעתם של אותם ששים אלי עונש יהיה לשלם קנס ואולי הגרוע מכל, העונש הכבד מנשוא יהיה שלילת רשיון הנהיגה.

כיצד יש לכנות את אותם תומכים נלעגים בעונשים שיטיל שופט תורן או שופטת עמוסה לעייפה על מי ששכלו את ילדם בגלל רשלנותם? האם הצער היגון וההלקאה העצמית אין בהם די? היתה כאן עבירה ,טוענים המצדדים ,ועל כך יש להיענש. נכון. על רשלנות בנהיגה הגורמת לתאונה יש להעניש שהרי המתרשל יודע את אימת העונש הצפוי ועל כן מיטיב עם נהיגתו. הוא לא ידהר מעבר למהירות האסורה שאם כן ייענש.כלומר העונש הוא תגמול הוגן עבור ביצוע עבירה כאשר בידי העבריין נתונה הברירה לכבד את חוקי התנועה או לצפות לעונש או חלילה לתאונה.
אבל כאשר תינוק אהוב ננטש במכונית ונמצא מת האם אין בכך כדי להעניש ולייסר את החוטא בעונש הנורא מכל? האם עונש שיטיל שופט יהיה בו כדי להרתיע הורים מהמתת ילדם שהרי אהבתם הגדולה ודאגתם לפרי בטנם היא זו המגינה על ילדיהם מכל פגע?

הרי הענישה נועדה למנוע חלילה מעשה עברייני המתבצע במודע. הענישה באה להרתיע. במקרה נורא זה את מי מבקשים מצדדי העונש להעניש? את נוטשי אהובם הרך והמיבב במכונית? האם אין מדובר באסון נורא ששום עונש בעולם כולל מיתה לא היה מרתיע יותר מאשר עצם אובדן הילד האהוב והננטש במכונית סגורה שהחמצן בה אוזל?

נדמה לעתים כי קול המון כקול שדי. שיש תבונה המצוייה בהמונים שחורצים את דינם בעניין זה או אחר, והתבונה הקולקטיבית וההגיון מבצבצים מבין שפע הרצונות. כאן נדמה כי התוצאה מביכה ונטולת הגיון ואף מעידה לטעמנו, על רפיון שכל, וזאת בלשון המעטה.
ואולי, נתנחם בהשערה כי מדובר במידגם מצומצם עד כדי מבוכה שלא מלמד כלל על מה שחושב האזרח המצוי כאשר הוא שומע על הרשלנות הטראגית שהסתיימה בעונש הכבד ביותר שהמציא בורא עולם?

1 בפברואר 2012

על הקנאים

Filed under: כללי — גדעון רייכר @ 22:12

מי שעוקב אחר מסלולם של אנשים שוחרי טוב המבקשים להציג את מועמדותם לכנסת ולהצטרף לחיים הפוליטיים בישראל יודע שרק מי שרדוף מחשבות אובדניות והכין ליד מיטתו חופן גלולות לעת מצוא ראוי להתפלש במדמנה המקומית של פעילות ציבורית.

ההיטפלות ליאיר לפיד אשר ביקש להקדיש את זמנו לעבודת מחקר אקדמית ולזכות רחמנא ליצלן בתואר דוקטור מעוררת בחילה ואף חרדה.היא מרפה את ידיהם של כל אלה המבקשים לרתום עצמם לפעילות פוליטית. מיהו השפוי אשר ירצה ,בדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון לרוץ לכנסת? ברגע שאדם מציג עצמו כמועמד מטיחים בו רפש ורוגמים אותו בבליסטראות.לפיד איננו היחיד. זהו המסלול המקובל בארץ קנאן.(לא מדובר בכנען הקדמונית) .מועמד ראוי בעיני שוחרי הרע בקרבנו שמספרם  רב הוא מי שגודל ע'י קופים בגו'נגל לאחר שננטש בילדותו. אין לו עבר, לא עסק בשום פעילות לא ציבורית ולא פרטית  לא צבט את שכנתו לספסל הלימודים  לא הותיר מאחוריו  שום רישום להוציא  עלים אותם לעס בימים בהם שוטט על גבעות קרחות .

מדוע מסתערים אצלנו על כל מי שמציע עצמו לתפקיד ציבורי במקום לקשור לו כתרים ולעודדו ? מדוע רוגמים את לפיד ושכמותו? מדוע עליו להיענש על כך שהוא מוכן לזנוח  הכנסות דשנות, מעמד תקשורתי וציבורי רם ונישא, חיים קלים ונוחים ולפעול למען רעיון , חזון, ומשאת נפש? הרי תהילה וממון מצויים לו בשפע.

כותב שורות אלה יכול לגייס עדות משלו. כאשר הייתי לפני כשלש שנים מועמד לכנסת מטעם מפלגת הגימלאים הסתער עלי זרזיר עט ,אריה אבנרי ,וסיפר לקוראיו המעטים בבלוג הדל שלו כי גדעון רייכר זנח את אמו האלמנה בחיפה על אף  היותו אדם אמיד.  השקר הגס הזה נמחק ע'י אבנרי לאחר שהוזהר כי ייתבע על הוצאת דיבה.   אם  נמחק משמע הכותב אבנרי ידע כי מדובר בהאשמת שווא. אמי המנוחה לא התאלמנה בחיפה אלא גרה באושר בקרית אליעזר בשיכון צנוע  עם אבי פועל בניין קשה יום . הורי עברו לבית אבות בירושלים בכספי שלי וסעדתי אותם באהבה וחום עד יום מותם. מדוע נרגמתי ברפש  ? לאבנרים ודומיהו פתרונים.

כאשר בעתון מקומי פורסם לפני שנים אחדות כי אני  מועמד ראוי לראשות העיר , וזאת שלא ברצוני ושלא בידיעתי,פורסמה בעתון המקומי כחץ מקשת כתבה הטוענת כלפי כי מכוניתי חונה במקום אסור.זאת כאשר כל השכונה והרחוב השקט בו אני מתגורר פנויים מאופק עד אופק ואין בשכונתנו כל בעיות חנייה. וכך הלאה.

 רוצים למנוע  מלפיד תואר אקדמי שאושר כבר ע'י ועדה רמת דרג ושופעת תארים. רוצים שיחשוף את מקורותיו הכספיים כאילו עשק או חלילה נטל אותם במחשכים .כל אלה הם פרי רוחם הרעה של מועמדים אפורים כשק  החוששים לכסאם הנע בכל רוח בלתי מצוייה.

כיצד נשביח את החיים הציבוריים בישראל אם כל מועמד המעיז לטבול את רגליו במים הצוננים של הפוליטיקה המקומית הופך ללעג ומשיסה מטרה לחיצי ביקורת ספוגי רעל?

אנו משגרים מכאן תפילה זכה ליושב במרומים: אנא, גאל את עם הבחירה היושב בציון מפגיעתם הרעה של קנאים חשוכים היושבים במחילותיהם וחושפים את ניביהם החדים כאשר  אנשים ראויים מבקשים לפעול בזירה הציבורית.

26 באוקטובר 2011

רייכר מתרגז: המקפיא שהפשיר

Filed under: כללי — תגיות: — גדעון רייכר @ 16:55

יחזקאל סיני צופה מביתו בזכרון יעקב אל נוף קסום בהרי הכרמל.באחרונה רכש מקפיא רב תכולה מחברת "ברימאג" .  בתום חדשים אחדים של הקפאה רצופה כאשר ביקש בתנועת יד רכה וענוגה לפתוח את דלת המקפיא  גילה לחרדתו כי הידית נשברה. המקפיא ננעל אין יוצא ואין בא.עיון בתעודת האחריות גילה כי נותרו עוד חדשיים לתיקון התקלה על חשבון החברה ללא הוצאה של אגורה. יחזקאל התקשר   לחברת "דיגיטל סרוויס" שהיא נותנת השירות למקפיא שקפא. שתי עלמות איתן דיבר במשרדי החברה  רעיה וגם אנאבלה בישרו לו בקול מקפיא נטול חדווה כי מדובר ב"פריט אסתטי" שאיננו כלול בתעודת האחריות המקיפה. יחזקאל כמעט ופרץ בבכייה ותמה האם פתיחה וסגירה של המקפיא היא מהלך אסתטי או פעולה חיונית שבלעדיה לא תיתכן הפעלתו הסדירה? הוא גם עיין בקפידה בכתב האחריות רב הסעיפים ולשווא ניסה שם למצוא רמז לעובדה כי החברה מתנערת מחובתה לספק ידית  תקינה לנעילה וסגירה של המוצר המופלא. לאחר שהתדפק לשווא על דלת נעולה בידית חסומה פנה  ליבואנית "ברימאג" ואף ממנה זכה לתגובה זהה כלומר האחריות נמוגה כלא היתה.יחזקאל פנה אלינו בבקשת עזרה ולטענתו ,שתי החברות תיאמו ביניהן את התגובה ,לדעתו המבזה, ואף תמה כיצד יבואנית כה נודעה דוחה לקוח שמבקש ידית נעילה וסגירה תקינה? פנייה אלינו הניבה פרי הילולים שתמציתו :מנהלת השירות של "ברימאג'" וגם מנהל המחסן של החברה ביררו  את טיבו של החלק החסר שנשבר ללא תקנה ובתום יום של צפייה דרוכה הוחלפה הידית במקפיא שבביתו ללא תוספת של אגורה. אנחנו כמנהגנו מברכים על התוצאה הרצוייה.

18 בספטמבר 2011

גדעון רייכר מתרגז- מעשה במוצר פגום ובחברה שלקתה במחלת השיכחה

Filed under: כללי — תגיות: — גדעון רייכר @ 13:52

והד ומרגנית עוטפים באהבה ובחום את בנם הקטן. כאשר עלה לכיתה א' רכשו עבורו מתנה: שולחן עבודה וסרגל כלים פרי שיווקה של חברת עצמל'ה ששמה יצא לתהילה. המחיר אמנם היה מעט יקר אולם איכות המוצרים נודעה כמשובחת וטובה.בתום המתנה של שלשה שבועות נחת בביתם המשלוח שהכיל את המערכת לה המתינו בשקיקה. מבט חטוף בתכולה גילה כי הדלתות והמגירות לא ננעלות כהלכה הרכבת החלקים לא בוצעה בקפידה ו"בטן" עגולה נתגלתה בדפנות הכוורת המהוללה .חורים בעץ זעקו לעזרה ומעטה הפרספקס היה קטן במימדיו משולחן העבודה. ועוד פגמים נתגלו בעינם החדה אשר העכירו את תחושת הקנייה. אוהד פנה למנהלת שירות הלקוחות של החברה וליאת הבטיחה כי נציג מטעמה יגיע במהרה ויסקור את מה שהוגדר כסחורה פגומה.לדבריה הוא בוודאי ימליץ על ביטול העיסקה שכשלה. השליח הגיע אולם דיווחו לחברה היה שונה מהמציאות האפורה.המוצר נראה בעיניו "סביר" בלשון זהירה ולאחר שיחה עם הלקוח המאוכזב אוהד נזכר מחדש בפגמים שהוצגו בפניו . ליאת משירות הלקוחות לקתה אף היא לטענת אוהד במחלת השיכחה ולדבריה לא הבטיחה לבטל עיסקה והציעה להחליף את המוצר בחדש ונוצץ ובנוי כהלכה. חלף שבוע נטול החלפה ונציג החברה הבטיח כי במהרה תוחלף המערכת בחדשה. בתום שבועיים נוספים של המתנה משמימה התברר לאוהד ומרגנית שביקשו לשמח את ילדם הקטן שהמתין לשולחן המתוקן כי המוצרים אזלו מהמלאי ורק בעוד 90 ימים של המתנה דרוכה ניתן אולי יהיה לבצע את ההחלפה שהובטחה. ההורים מרוטי העצבים פנו אלינו בבקשת עזרה והתלוננו על העיסקה שכשלה על ההבטחה שהופרה וביקשו את כספם בחזרה. פנייתנו הניבה פרי הילוילים וחברת עצמל'ה חזרה בתשובה וכספם של בני הזוג הוחזר במהרה.ושוב אנחנו חוזרים על העצה שכבר הפכה לשחוקה: כאשר אתם משווקים סחורה שלעתים פגומה אל תהססו ליפול על צווארו של הלקוח ולבקש סליחה.

29 באוגוסט 2011

רייכר מתרגז – רפואה חולה ליולדת בריאה

Filed under: כללי — גדעון רייכר @ 8:45

התלונה הזו שוכבת במשרדנו בתחתית המגירה כבר עת רבה אך היא מכעיסה אותנו בכל עת מחדש עד שהחלטנו להעניק לה זריקת החייאה ולהציבה לראווה. הגברת סלין מ. חשה צירי לידה ומיהרה  לבית החולים "בילינסון" ששמו יצא לתהילה. התינוק פעה את פעייתו הראשונה ויצא לאויר העולם בצהלה גדולה. היולדת   נשמעה להוראת הרופאים ויומיים לאחר שחרורה שבה למחלקת היולדות על מנת לחלצה מהתפרים המטרידים והכואבים.בשעה ארבע אחר הצהריים כבר לא היה רופא בנמצא במחלקה והיולדת נאלצה להמתין שלש שעות עד אשר פקדה את מיטתה רופאה אשר נאנחה וקבעה כי רק רופא מומחה יוכל לבצע את המשימה.  בשעה 10 בלילה לאחר המתנה ארוכה  ומשמימה הגיע רופא וקבע בפסקנות רבה כי הוא זקוק לטופס הפנייה. בעלה של סלין חש במהרה למשרד על מנת להסדיר את הבקשה ואז נתבקש לרדת עוד קומה למשרד מחלקת המיון הכללית ושם להמתין ולגלות אורך נשימה. המערכה להסרת התפרים לבשה תאוצה. הבעל נתבע לשלוף מארנקו 600 שקלים כדי לזכות בטופס הראוי לאחר שלא היה בידו טופס הפנייה שאיש לא נתן לו מלכתחילה וגם השקלים לא היו בנמצא הוא תמה: מדוע לא נאמר דבר לאשתו כאשר שוחררה מהמחלקה ומדוע הפקידים שחתמו על הטפסים  לא ציידו אותם באישורים המתאימים. בתום המערכה ההזוייה נסעו בני הזוג לביתם באלקנה מבלי שהתפרים חולצו מבטנה של היולדת ההמומה. לסבלה של האם הטרייה הצטרפה העובדה שנמנע ממנה  להניק את תינוקה ומכאוביה היו גדולים ומצוקתה רבה. הבעל משה שכעס על ההזנחה ועל היחס המחפיר שזכתה לו אשתו האהובה שיגר  אלינו מכתב תלונה בו הוא מציג סידרת שאלות כואבת ומטרידה:כיצד נעדרים רופאים מהמחלקה בשעת יום רעננה?מדוע טפסים חסרים וטיפולים נמנעים?מדוע מניחים ליולדת להמתין שעות ארוכות מבלי שתזכה לטיפול ראוי ומדוע המהומה הארגונית כה רבה והמחדלים כה זועקים?מכתב התלונה ששוגר אלינו מעורר אצלנו תהייה קשה: כיצד קופה המעניקה טיפולים מסורים למיליוני חולים במהלך עשרות שנים לא השכילה לבנות מערכת יעילה לטיפול ביולדת בבית החולים  בילינסון  שהוא מהמשוכללים במדינה? התגובה לה זכינו היתה קצרה ויעילה:נציגי הקופה קיימו פגישה מקיפה עם המשפחה בוצעה בדיקה מעמיקה והקופה שיגרה התנצלות רבה וגדולה.אנחנו עדיין סבורים כי הגיעה השעה שהמערכת הרפואית העוברת טלטלה גדולה בעת האחרונה תבנה כלים טיפוליים יעילים שימנעו מיחדלים.

13 ביולי 2011

על קנסות ועיקולים מרגיזים ועל מכונת כביסה ששבה לחיים

Filed under: כללי — גדעון רייכר @ 12:50

מוטי א. נפרד בצער ובבכי מר מאביו שנפטר. בתום השבעה הקיש על דלתו הדוור וביקש ממנו לחתום על  מסמך רב סעיפים ששוגר לביתו ע'י משרד פרקליטים מוסמכים. עורכי הדין  מאיימים  בעיקול מיטלטלין עיקול חשבונות בנק ומשכורות וגם רכבים ניידים אם  מוטי לא ישלם לאלתר חוב של אביו שכבכ נקבר. קריאה מעמיקה בכתב התביעה מגלה כי לפני שנים אחדות  הוחש האב לבית החולים באמבולנס של מ.ד.א  ולא שילם עבור ההסעה ומכיוון שמאז חלפו חדשים רבים הרי שחובו תפח וצמח למימדים מדאיגים והוא עומד כרגע על 1562 שקלים. ועוד כתבו הפרקליטים המלומדים כי הבן האמור לשלם עבור  אביו הנפטר מוזהר בזה כי גם יחוייב בהוצאות הכרוכות בעיקולים  קנסות ומיני מרעין בישין.
מוטי כעס על הטירדה ושיגר מכתב לשלטונות מ.ד.א בו קבע כי אביו אכן היה ידוע חולי ואושפז פעמים אחדות אולם את מחיר האמבולנס שילמה קופת החולים  ולא ידוע לו על חובות נוספים.ממ.ד.א הבהירו לו כי שוגרו בעבר אזהרות שלא נענו ועל כן הגיעה העת לטעמם להפעיל את הגזירה ללא כל רחמים. מוטי פנה אלינו בזעקה חנוקה וביקש עזרה. היינו בטוחים כי שלטונות מ.ד.א יבקשו מחילה וכאשר יגלו כי מדובר באדם שגווע לא יתבעו מבניו ונכדיו תשלומים שנדחו על פני שנים ולא נתבעו בהליכים מזורזים. אנחנו פנינו למ.ד.א וביקשנו תגובה ואף הוספנו כי אם אכן שוגרו הודעות רבות שלא הניבו תוצאות היתה צריכה החברה להפעיל את עוצמתה בסמכות וברגישות ולא להמתין תקופה כה ארוכה. דובר מ.ד.א הגיב וקבע כי אכן החוב צמח ותפח  מאחר וחלפו שנתיים מאז שנולד  היא עומדת על זכותה לתבוע מיורשיו את מחיר ההסעה.חזרנו על עמדתנו התקיפה כי מ.ד.א זנחה את חובתה ואילו היתה משגרת בזמנו את התביעה במהירות הראוייה לא היה החוב תופח וצומח וסופח רבית ודמי השהייה.בקשתנו נדחתה ואנחנו  פונים למחוקק ותובעים ממנו להסדיר אחת ולתמיד את הרעה החולה שבה מוסדות ציבוריים בארצנו נזכרים בחובות עתיקים לאחר שנים ותובעים רביות ותוספות שאינם  מוצדקים. אולם בעוד אנחנו נאנחים אנחה עמוקה פורצת מפינו זעקה של שמחה כאשר אנחנו מדווחים
לקוראינו הנאמנים על הישג המנפח את חזנו למימדים גדולים. חוה פ. רופאה במקצועה המטופלת בילדים משגרת אלינו מכתב תלונה ובו היא מקוננת על מכונת הכביסה בביתה שנפחה את נשמתה. בהיותה מבוטחת ע'י מעבדות אי קור ניסתה במהלך שבוע תמים להשיג אותם בטלפון אולם נחלה כשלון ושבעה מרורים. גם ההודעות במענה הקולי לא נענו כמלוא הנימה עד אשר לפתע זרחה השמש והפציעה במלוא תפארתה.טלפנית הבטיחה לה כי ישובו אליה עד מהרה אולם ההבטחה הופרה. למחרת שיגרה פקס ואף איימה כי תפנה לחברה אחרת לקבלת טיפול ראוי למכונת הכביסה. הפעם נענתה והובטח לה כי איש החברה יזדרז ויגיע במהרה לביתה. הטכנאי הגיע בשעת ערב וקבע כי התיקון יארך שש שעות ועל כן ראוי לדחותו לתאריך חדש שייקבע. מסע התלאות נמשך ללא הפוגה. טכנאי אכן הגיע בדק מישש ופס כי חלק חיוני חסר במכונה ועל כן יש להמתין עד אשר יישלח ממחסני החברה. מכונת הכביסה נותרה מפורקת ונטושה וחוה מטלפנת ללא הפוגה  ואיננה זוכה לתגובה.כאשר הרימה את ידיה לאות כניעה הבליחה בה התקווה שפנייה אלינו  תניב את התגובה הראוייה. ואכן, כך היה. כאשר קראנו את מסכת יסוריה הבלתי ראוייה שיגרנו מכתב תלונה לחברת איקור שהתרשלה עד מאוד בטיפולה הבלתי מקצועי במכונת הכביסה.וזכינו בשעה טובה לשמוע את המיית השמחה של  הרופאה שנאלצה לכבס  במו ידיה את בגדי משפחתה הענפה.נציג החברה פעל בעקבות תלונתנו בזריזות ראוייה ואף קבל על כך שפנייה לתקשורת מוציאה את דיבת החברה רעה. אולם ראו זה פלא. במהירות של טיל תלת יבשתי נרכשו כל חלקים הראויים וטכנאי רב כישורים מטעמה של החברה התקינם כהלכה ומכונת הכביסה שבה לפעול  כסידרה וללא כל אנחה.אנחנו חותמים את הפרק הזה  בשאלה שכבר הפכה אצלנו לשיגרה: מדוע רק כאשר הולמים בתופי המלחמה ופונים לתקשורת מבצעת החברה את עבודתה כהלכה. הרי הלקוחה הנאמנה פנתה לחברת השירות שזה בדיוק תפקידה ומדוע היה עליה להשביעה מרורים  והעלתה את לחץ דמה?ואנחנו מבטיחים להמשיך ולעמוד על משמרתנו ואם קוראינו הנאמנים יבקשו את עזרתנו נעמוד לצידם ללא כל היסוס ונניף את דגלנו למרומים

9 ביולי 2011

GPS גישש באפלה עד אשר באה הישועה

Filed under: כללי — גדעון רייכר @ 20:26

ליאור מנס ציונה משמיע זעקה עמוקה כאשר הוא מגולל באזנינו  את סיפורו רב התוגה.הוא נדד מחברת סלקום

רבת התהילה לחברת אוראנג' שאנשיה הבטיחו לו חוויה  משתלמת ומועילה.הוא חתם בחדווה על עיסקה  אשר תבטיח לו שיחות רבות ריגוש ועדנה וכן מחשב  שיריץ תוכנות ללא תקלה  וגם גלישה ובעיקר דיבורית ומכשיר גי. פי אס שיגשש את דרכו באפלה. מור הנציגה היתה כה אדיבה  עד אשר ליאור  מחה דמעה של אושר והשמיע אנחת הקלה.חלף רק יום אחד  מאז נחתמה העיסקה והמכשיר לא חובר לחברת אוראנג על אף ההבטחה החגיגית שניתנה  בתום חתימת העיסקה. מור הבטיחה באדיבות רבה כי בתום היום לקראת השקיעה תתבצע ההחלפה.למחרת אכן נותק מסלקום שליוותה אותו עת ארוכה ואוראנג' נכנסה לתמונה. כאשר התקשר לחברה על מנת לתאם התקנת דיבורית למכשיר הגי.פי.אס הובהר לו כי את הדיבורית יצטרך לקבל אישית באחד מסניפי החברה. חלף יום שבו היה שרוי בדריכות רבה ולמחרתו המתין 45 דקות בסניף החברה בראשון לציון המוריקה אולם מנהל הסניף הבהיר לו בשפה רפה כי הם לא מספקים את השירות הזה ויהיה עליו לחפש מוצא.למחרת פקד סניף אחר של החברה ונתבקש להמתין שעה וחצי ועל כן נטש את המקום בזעם ואיבה. חלף עוד יום ובו קיים שיחה עם נציגת החברה אשר הבטיחה לו כי ישוב לסניף בראשון לציון ושם יתקבל חיש מהרה.כאשר הגיע למחרתו על מנת לממש את ההבטחה אמרה מנהלת הסניף כי הגיעה השעה שבה תפרוש לביתה ויהיה עליו להמתין שעה וחצי עד אשר תוגשם המשימה. לאחר המתנה של 45 דקות על הרצפה מאחר  והסניף היה עמוס לעייפה ניגש למנהלת אחרת שהחליפה את הקודמת ובתום  בירורים רבי ריגוש שגזלו שעה ארוכה התברר לו לחרדתו כי ערכת גי. פי אס חסרה כרגע במחסני החברה.  מערכה חדשה זה עתה נפתחה. המנהלת הבטיחה כי יתקשרו אליו בהקדם על מנת לתאם את ההרכבה אולם מאומה לא קרה. אחר כך ביקשו ממנו כי יתאזר בסבלנות עוד יממה וזו מוצתה ללא כל פעולה.המשך המחזה רב היסורים מעיד על אוזלת יד רבת מבוכה.ליאור נדרש לנסוע מביתו לתל אביב  על מנת להשלים את העיסקה. הוא מחה והובטח לו כי המכשיר המובטח שיאפשר לו  למצוא את דרכו באפלה יגיע לביתו במהרה. לא כך היה.עוד יום חלף והגי. פי. אס נחת בביתו בשעה טובה אולם כאשר הגיע שעת ההרכבה התברר כי המכשיר איננו תואם את הדיבורית שסיפקה לו  חברת אוראנג' רבת הותק שסניפיה פרושים ברחבי המדינה. ושוב התקשר במרירות רבה למשרדי החברה הוא שוחח עם אביתר שהעבירה אותו לאריאל שהבהיר כי אלינור היא בעלת התשובה הראוייה וזו למרבה המבוכה כלל לא ידעה כיצד לנהוג בטרחן שביקש את עזרתה. חלף עוד יום רב תהפוכות וכאב ואף רגשי בחילה ומחברת אוראנג' ביקשו לברר האם מכשיר הגי.פי.אס כבר הגיע לביתו בשעה טובה. הוא פרץ בבכייה ואמר כי הרי המכשיר שכבר נאסף לביתו איננו מתאים להרכבה. זה הרגע שבו שאג מנהמת לבו ופנה אלינו בבקשת עזרה.הוא ביקש מאתנו לברר האם מדובר בסרט אימה והאם הגיוני, כך שאל, שחברה כה גדולה ורבת מוניטין תנהג בו ברשלנות גמורה.שעה קלה לאחר שפנינו למשרדי החברה התבשרנו כי המכשיר החדש הותקן במכוניתו לשביעות רצונו המלאה .הובטח לו גם פיצוי בסך 250 שקלים והחברה הרעיפה עליו שפע רב של התנצלויות וחיבוקים. ושוב אנחנו שואלים: האם אכן הופקו הלקחים? מדוע שלא יוזעקו כל עובדי החברה השותפים לדבר הטרטור לישיבה דחופה שבה יוסקו מסקנות למען תימנע מכשלה נוספת כמו זו שניתן היה למנעה

22 במאי 2011

הלקוחה כעסה וחברת "נטויז'ן" חזרה בתשובה

Filed under: כללי — גדעון רייכר @ 9:43

עדי, עורכת דין רבת תושיה גוללה באזנינו את סיפורה מרתיח הדם של אמה.היא ביקשה מחברת הכבלים "נטויז'ן" לחבר את מחשב אמה לשרות החברה הנודעה. נציג מיומן ,באדיבות רבה, התמסר לבקשתה ומסר לה בחגיגיות שם משתמש וסיסמא ואיחל לה הצלחה . אמה הזעיקה לביתה איש מחשבים כדי שיסביר לה אודות מלאכת הגלישה וגם יחברה לסיסמא אולם זה גילה עד מהרה כי המחשב איננו מתחבר לחברה ומגלה סרבנות יתירה. בשרות הלקוחות של "נטויז'ן" הסבירה העלמה אוקסנה כי נפלה טעות במלאכת החיבור ועל כן שונתה הסיסמא והעלמה איחלה לה הצלחה בדרכה החדשה.

איש המחשבים שוב ניסה את כוחו במלאכת החיבור שלכאורה מתבצעת כדרך שיגרה אולם בתום שעתיים של המתנה עדיין סירבה "נטויז'ן" לקלוט את הלקוחה החדשה.

ושוב נכנסה הבת עדי לפעולה טלפנה לחברה ובתום המתנה של עשר דקות הגיבה רונית והציעה עזרה. עדי כפרקליטה מנוסה ביקשה לשוחח עם מנהל שירות הלקוחות אולם נתקלה בחומת סירוב מוצקה. רק לאחר שהפקידה את מספר תעודת הזהות שלה ואת טיב פנייתה אחסנו את הלקוחה במחלקת ההמתנה העמוסה לעייפה.עשר דקות חלפו ללא תגובה ועדי טלפנה שוב ובתום המתנה מורטת עצבים ומרגיזה נענתה ע'י טל שקישרה אותה עם אניס שהתבקשה לשוחח עם האם הממתינה המבקשת בשעה טובה ליהנות משרותי הגלישה.

בתום מסכת עינויים רבת חומרה שנמשכה למעלה משעה וחצי והסתיימה בתבוסה החליטה הבת בשם אמה להתנתק משירותי החברה שאיננה מסוגלת לבצע מלאכת חיבור פשוטה. זה הרגע שבו נכנס אלכס לתמונה הוא ביקש לדעת מדוע גמלה בלבה של הלקוחה ההחלטה המוזרה להתנתק משירותי החברה המופלאה . עדי פירטה באזניו את המסכת המבישה ואלכס המבקש להגן על משכורתו סירב למלא אחר בקשת הניתוק הפשוטה.עדי ביקשה כי יעבירה לאיש שרות אחר שימלא את בקשתה אולם נתקלה בחומה בצורה.

פנייתה אלינו באה בתום התרוצצות מכתובת אחת לחברתה, המתנה ממושכת לנציג החברה ואינאונות (אימפוטנציה) מוחלטת בכל הנוגע להתחברות טכנית פשוטה.

נכנסנו כמנהגנו לעובי הקורה ושיגרנו את התלונה להנהלת החברה אשר הגיבה במהירות רבה. עדי שבה אלינו בהתרגשות ובישרה לנו כי תלונתה טופלה, לדבריה, ביעילות רבה ואנשי החברה גילו כלפיה חום ואהבה והיא שיבחה אותנו על תרומתנו הצנועה וחתמה בפסוק שאנחנו מצטטים אותו בחדווה:" נותן ליעף כח ולאין אונים עוצמה רבה."

אנחנו מודים לה על הפסוק רב הריגשה ומיחלים לרגע שבו שוב לא יזדקקו לשרותנו ואנחנו נכריז על פנסיה מלאה.

16 במאי 2011

עוד עוולה סלולרית

Filed under: כללי — גדעון רייכר @ 23:11

רוני קרניאל  ובעלה אוחזים במכשיר טלפון של חברת אוראנג' מאז היווסדה. באחרונה זכו בני הזוג להצעה נדיבה וחסכונית אשר תוזיל את עלות הדיבור המשפחתי שנמשך ללא הפוגה. החשבונית ששוגרה לביתם בתום טכס קבלת התכנית החדשה גרמה להם צמרמורת ואף  רוגזה רבה. התכנית החדשה לא התעדכנה  וגודל החשבונית גרם להם לנדודי שינה. ברורים חוזרים ונשנים וטלפונים נואשים קצרו פרי באושים. נציגי החברה לא הצליחו לעכל את פרטי התכנית החדשה ולהוזיל את מחיר החבילה. ההבטחה הופרה וזעמם של בני הזוג קרניאל גאה ועלה. בתום מאבק  מילולי והמתנה מרובה נתבשרו כי  הזיכויים יוחזרו רק בחשבונית הבאה שטרם נולדה. אחר כך חזרו בהם אנשי אוראנג' והבטיחו בנקיטת חפץ ושבועה כי היא תתעדכן תוך יממה והפרשה תבוא על פתרונה. לא כך היה. בתום מסע תחינות ובכי ללא הפוגה התברר להם כי בניגוד להבטחה התכנית איננה כוללת הודעות טכסט אלא רק שיחה בטלה. ושוב חזרה על עצמה הפרשה המוכרת והמרגיזה: ויכוחים, המתנה ארוכה ונדנודים והחשבונית ממשיכה וגואה מדי חודש בחדשו ללא הפוגה. שני בני הזוג לבשו בגדי עבודה ופסעו לתחנת השירות הקרובה. שעות ארוכות ישבו ודיברו והדי הויכוח הבקיעו את שלוות השכונה .בתום מאבק הוחזר כספם ללא כל הצמדה ופיצוי כחוט השערה. עוד בטרם נדמו הדי הקרב שגווע וכבר הומטרה עליהם הפגזה חדשה. בניגוד למובטח לא כללה התכנית שיגור אסמאסים לארצות הגולה.על אף שפע ההפצרות וההמתנות המיגעות והארוכות שחלקן נמשך 45 דקות לא עודכנה התכנית וכספם נבלע במכונה המשוכללת והיעילה של חברת אוראנג' רבת התהילה. גם התסבוכת הזו המרגיזה באה על פתרונה בתום מסע רב עמל ויגיעה. מעודדים מסיום הפרשה  ביקשו בני הזוג להצטרף למסלול של החברה המכונה"חבר" שעיקרו  הוזלת החשבון הסלולרי במידה ניכרת וגדושה. הוריה של רוני הסכימו כי התכנית  החדשה והמבטיחה תכלול את הטלפונים שלהם והחשבון הועבר על שמם.לכאורה פעולה פשוטה אולם מחשבי החברה לא היו מסוגלים לעכל את התמורה המרעישה שחלה בחשבונות המשפחה.החבורה כלה נדהמה לגלות  כי בחשבונית ששוגרה חויבו על עלות שימוש חודש מלא בתכנית שזה עתה נרקמה בעוד שמדובר היתה בעשרה ימים בלבד מאז נכנסה לתוקפה. ושוב התבצע נוהל ההמתנה הארוכה של עשרות דקות  נטולות חדווה ובסיומה הודיע נציג החברה בשפה ענינית ויבשה כי לא נפלה כל טעות ומדובר במדיניות ידועה שעיקרה: כאשר קונים חבילה משלמים על כלה גם אם תחולתה היא רק יממה.זה הרגע שבו תלשה רוני את שערה ופנתה אלינו בקריאת מצוקה.

דוברת פרטנר החרוצה הגיבה במהרה וקבעה ללא הסתיגות כי מדובר בחיוב שגוי והיא מבקשת מחילה. התגובה כללה התנצלות רבתי והלקוחה זוכתה בפיצוי לשביעות רצונה. הלקח שאנו מבקשים כי החברה תסיק מהפרשה הוא קל להבנה. ראוי שכל נציג ועובד בחברה יעבור הכשרה ראוייה בה ילמד את כל רזי התכניות הסבוכות שרק יחידי סגולה מתמצאים בהגיונן הנסתר מבני אנוש בעלי הבנה נחותה. הגיעה העת שחברות הטלפון הסלולרי המקיזים הון עתק מכיסינו ישכללו את השיטה ולא יסבכו אותה לבלי תקנה.ראוי כי תיפסק השיטה בה אנחנו הבורים ברזי התוכנה הסבוכה מכלים את ממוננו ללא הפוגה.

Older Posts »

Powered by WordPress