גדעון רייכר נלחם בשבילכם!

27 ביולי 2013

רייכר מתרגז / שיחות השלום מפחידות או מרחיבות את הלב?

Filed under: פוליטי / מדיני — תגיות: , — גדעון רייכר @ 12:02

פעמי שיחות השלום נשמעים ברקע. השלום עם שכנינו הפלשתינאים מקיש על דלתנו ואנחנו, לפחות מחצית מאתנו, על פי הסקרים האחרונים, נמלאים בחרדה ופחד. רק שלא יבוא, אנחנו אומרים, שהרי נצטרך לוותר על שטחי מולדת אהובים, ישובים שנבנו, שדות שנחרשו, ובני אדם שיעקרו מבתיהם.

הלא כל שיר ששרנו, כל חלום שחלמנו, דיבר על השלום המיוחל. והרי הכל יודעים כי השלום עם מצרים היטיב אתנו, מנע מלחמות והרג ואפילו עתה כאשר טלטלה אוחזת בקהיר ומנהיגים מודחים – השלום איתן ויציב. ירדן שכנתנו שאליה זורמים נחילי פליטים מסוריה, אף היא שומרת בקפידה על ההסכם הקריר אמנם אך יציב. רק כאשר הפלשתינאים, מרחק של ידוי אבן מנתב'ג, מדברים על שיחות השלום חלקנו מתמלא יראה וחלחלה. ואכן הויתורים הפעם יהיו מכאיבים הרבה יותר מאשר פינוי ערבות סיני. העת הזו מדובר בבתים הסמוכים, בריחות הנישאים עד אלינו בקולות בני אדם הקרובים לחצרנו. אם הפעם לא יעלה ההסכם יפה כולנו מאוימים. כלנו ניאלץ להיות ספונים במיקלטים.

הספקנים צודקים כאשר הם טוענים: תקדים עזה מהו מלמד? שם הותרנו מאחורינו בתים ושדות ומה קיבלנו בתמורה? ים של שנאה והרס וטילים? מי יתקע לידנו שכך לא יקרה גם בגבולנו החדש הנושק למרכז המדינה? מה יהיה אז? האם נשוב ונכבוש ונקיז דם? והעולם? הרי הוא יטיל בנו איומים חרמות ודברי גינוי. ואנחנו כאשר נעלה על מטוסים בנתב'ג נישא פנינו ביראה לעבר הגבול הקרוב שמא ישוגרו משם כלי משחית ומוות?

ואם ייחתם הסכם ברוב טכס עם מנהיגי הפלשתינאים מי יתקע לידנו שהפיכה קרובה לא תביא לכס השלטון קנאי דת חשוכים שישובו וילטשו עיניים חמדניות ליפו ירושלים ואפילו לחיפה? ואם נמשיך לקיים את מאזן האימה הנוכחי, לא מדינה פלשתינאית אבל דו קיום נסבל עם שני מיליון וחצי תושבים נטולי זכויות אזרחיות האם לנצח יימשך מצב מביך זה? האם ארגונים בינלאומיים וביניהם אמריקה ידידתנו הגדולה לא יאיצו בנו להעניק זכויות אזרחיות של הצבעה ושיתוף בכל תחומי החיים ואז מה? מולדת העם היהודי בציון המתחדשת תהפוך למדינה דו-לאומית. זו שדחינו בשאט נפש עוד בשלהי 1948 כאשר הכרזנו על הקמת המדינה? האם נחיה במדינה שבה הצביון היהודי ימוג ונתכנס בבתינו מעבר לחומות וגדרות ובכנסת ישראל ישבו לפחות מחצית מי שאינם יהודים?

מה עושים ?כיצד ניתן לקבל החלטה שקולה כאשר המבוכה ואי הוודאות שולטים בכל?

הדתיים נושאים פניהם למרום ומתפללים ומה יעשו החילונים? במי ישימו מבטחם? אלה הרגעים שבה אין להתקנא בנציגינו בבית הנבחרים. הם אלה שמעמסת הדורות מאז חורבן הבית מוטלת על כתפיהם השחוחות. הבה נישא תפילה זכה שהשכל וההיגיון ינחו אותם בדרך הנכונה.

אין תגובות

אין תגובות.

פיד RSS של התגובות על פוסט הזה

פוסט זה סגור לתגובות.

Powered by WordPress