גדעון רייכר נלחם בשבילכם!

15 באפריל 2012

רייכר מתרגז – מתנה שנס ליחה טרם זמנה

Filed under: טיפוח ויופי,ללין — תגיות: , — גדעון רייכר @ 17:04

שושי נפרדה בעצב ממקום עבודתה בחיפה, עקרה לאילת הרחוקה וחבריה ערכו לכבודה מסיבת הפתעה. על מנת לשמחה העניקו לה תשורה צנועה: כרטיס מתנה בשווי של 150 שקלים אתו תוכל לרכוש מוצרי קוסמטיקה של חברת "ללין". בחדווה נטלה את מתנתה והגיעה לחנות החברה בטיילת שבעיר אילת ההומייה.

למרבה אכזבתה המוצר לו ציפתה לא היה בנמצא והיא נתבקשה לנסות את מזלה בפעם שנייה. גם זו לא צלחה ונסיונותיה עלו בתוהו עד אשר גילתה בתום שבועות אחדים של המתנה דרוכה כי המוצר אותו ביקשה נחת בשעה טובה בחנות הריחנית והבשומה.

כאשר הציגה בגאווה את הכרטיס אותו הנפיקה הרשת עצמה נתקלה במשיכת כתף וסירוב בטענה: פג תוקפו ונס ליחו ועליה לשלוף את ארנקה ולשלם תמורה מלאה.

שושי נדהמה. הייתכן כי הרשת המנפיקה כרטיסי מתנה מכריזה עליהם כמבוטלים ללא כל אזהרה ? ומה עוד שהמוצר אותו ביקשה לא היה בחנות וזאת כמובן שלא באשמתה.

מכאן ואילך החלה מסכת יסורים תמוהה. המוכרת ביקשה לדבר עם המנהלת כדי לבטל את רוע הגזירה אולם זו לא השיבה לפנייתה. שושי טלפנה להנהלת הרשת אולם ללא הצלחה ודרכה נחסמה לאחר שלא ניתן היה להשאיר הודעה על מנת לזכות בתשובה.

ההתנהלות המוזרה נמשכה עת רבה עד אשר הצליחה הלקוחה הפגועה לדבר עם המנהלת שחזרה על הטענה המוזרה: הכרטיס מבוטל ואינו שווה אגורה שחוקה.שושי תמהה:הרי מדובר בכרטיס שנטען בכסף מזומן ומדוע לפתע מתכחשת החברה להבטחתה? המו'מ הסתיים בהבטחה: גשי לחנות באילת מלאי טופס כהלכה והוא יקנה לך את הזכות להארכה.

המסכת המוזרה צברה תאוצה, והרי תקציר המערכה החדשה:שושי ניגשה לחנות שדחתה את כרטיסה פרטה באזני הקופאית את הפרשה הסבוכה וזו לא הצליחה להבין איזה טופס ראוי למלא על מנת להנשים מחדש את הכרטיס ששבק. הלקוחה הנרגזת ביקשה כי הקופאית תשוחח עם המנהלת שהבטיחה לחתום את הפרשה אולם זו כמנהגה לא השיבה לאף קריאה ושושי שוב יצאה מהחנות בידיים ריקות ובאכזבה גדולה.

בצר לה פנתה אלינו בבקשת עזרה ותמהה: מדוע כרטיס מתנה שנקנה בתמורה מלאה יאבד את תוקפו בעת כה קצרה? ומדוע המנהלת איננה מגיבה לאף קריאה? ומדוע כאשר כבר היא מציעה עזרה זו לא מתממשת בטענה מוזרה. שושי ביקשה מאתנו כי נסייע לה לאחר שלדבריה "אני עייפה מהטיולים לחנות ומהיחס החוצפני והמתנשא של הנהלת ללין ועובדי החנות באילת ".

תגובתה של אורית לוסטיג מנהלת קשרי הלקוחות של החברה היתה מהירה: שושי זכתה בכרטיס חדש שנשלח לביתה וגם הוסיפה ואמרה כי "הנהלים בסניף אילת חודדו מחדש והנושא יטופל מול מנהלת האיזור כדי לוודא שמקרה כזה לא יישנה בעתיד ".

ואנחנו מציעים למנהלת שננזפה לעבור סדנה מהירה בתקשורת לקוחות ואף להתקין במשרדה מערכת טלפונים משוכללת המגיבה לכל קריאה ואף ניתן להשאיר בה הודעה. ועוד הבעת תמיהה: מדוע כאשר מבקשים לרצות לקוחות המשלמים במיטב כספם ורוכשים כרטיסי מתנה מבטלים את תוקפם כאילו מדובר בעונות מתחלפות של השנה? הרי מדובר בתמורה כספית ששולמה ועל כן ראוי שתוקפו של כרטיס המתנה יישאר לעד עד שיצהיב או שתתקבל עבורו התמורה הראוייה.

5 באפריל 2012

קנס שזכה לתחיית המתים

Filed under: דוחו"ת וקנסות,עיריית תל אביב — תגיות: , , — גדעון רייכר @ 22:17

הילי, צברית חביבה  שעקרה ממולדתה כבר למעלה מעשור עד לסן דייגו הרחוקה  ביקרה לאחרונה  בישראל במנהגה מדי שנה ופקדה את משפחתה  הענפה.  בשובה לנתב'ג על מנת להמריא למחוז חפצה עוכבה ע'י שוטרי משטרת הגבולות שאסרו עליה את הטיסה ותבעו 3000 שקלים במזומן על מנת לפרוע את חובה עבור חנייה אסורה באחד מרחובות תל אביב העמוסה. הילי כמעט איבדה את הכרתה מחמת התדהמה כאשר גילתה כי  מדובר בחוב של 70 שקלים לעירייה  ואשר נולד לפני 22 שנה. לאחר ששלפה את ארנקה ובטרם שבה לטיסה  נתבשרה כי טרם שילמה את מלוא החוב ובשובה בפעם  הבאה לביקור  במולדתה יהיה עליה להשלים את המיכסה.

כיצד זכה חוב עתיק יומין לעדנה והתחדשות מפתיעים? מסתבר כי עיריית  תל אביב מסרה את הטיפול בפרשה המסעירה של עבריינית החנייה בידיו של משרד עורכי דין המתמחה בגביית חובות אבודים. התמיהה היא גדולה. אמנם העיריה פועלת כהלכה כאשר היא מונעת חנייה אסורה ופרועה ולאחרונה אף חשפה התקשורת את העובדה המעציבה כי קציני משטרה ושרים עתירי שררה חונים בחניית נכים ללא שמץ של בושה . אכן נחוצה יד חזקה ושרירית על מנת לעקור את הנגע שמונע נסיעה חלקה בעיר העברית הראשונה אבל העובדה שאחרי 22 שנה עדיין אין מניחים  לאזרח מחוב שטרם ניפרע – מדאיגה. מדוע לא הפעילו הרשויות במהלך חדשים ואף שנים אכיפה יעילה על מנת לבצע גבייה סמוך לביצוע עבירת החנייה ?  רדיפה אחרי חצי שנות דור מלמדת על אוזלת יד וגם על התעמרות מוזרה שאין לה אח ורע בשום מדינה מתוקנת המכבדת את אזרחיה על אף שחטאו בחנייה אסורה , או שלא שולמה במועדה.

עיון בסדר הדין הפלילי הנוהג במדינה מגלה כי אין להעמיד אדם לדין בשל פשע שדינו  מיתה או מאסר עולם אם עברו עשרים שנה מאז ביצוע העבירה. רק החוק בעשיית הדין בנאצים ועוזריהם  גובר על חוק ההתיישנות הזה. בכל פשע אחר ניתן להעמיד אדם לדין עד חמש שנים מאז ביצוע העבירה וחטא רק שנה אחת מהיום שבוצע ואילו  חנייה שלא שולמה איננה מתיישנת  במדינתנו לעולם.

 הדעת אינה סובלת את העובדה שהשלטונות שנרדמו בשמירה רודפים אחר אזרח  וגוררים אותו ממטוס בעזרת אנשי משטרה חמושים על אי תשלום חוב  של 70 שקלים שמלאו לו 22 אביבים.

עירית תל אביב הגיבה לטענה וקבעה כי היא מגובה בתקנה המאפשרת לה  לבצע את המעשה הנורא.  אנחנו , אזרחים תמימים, בכל זאת סבורים כי התרשלות בגביית אגרה או קנס איננה מקנה לרשות סמכות לשלוף את נשק יום הדין מתוך ארכיונה.  עליה לייעל  את מערכת האכיפה במועדה  כך שתימנע מאתנו אותה בושה הכרוכה ברדיפה נטולת כל הגיון  ומחשבה. המחוקק אף הוא צריך לתת את דעתו על מניעת הפעלה כוחנית ומוגזמת של ממלכת הקנסות והחנייה ברשויות המקומיות ולעקר באמצעות חוק את האפשרות לרדוף  בעל רכב עד קץ כל הדורות.

Powered by WordPress